עוסק פטור, מורשה ומה שביניהם

מתלבטים בין התאגדות כעוסק פטור או עוסק מורשה, בואו נעשה מעט סדר.

עצמאים רבים בתחילת דרכם מוקסמים מהמונח "עוסק פטור", זה באמת נשמע רך ובהתאם ישנה איזושהיא מחשבה רווחת בקרב עסקים בתחילת דרכם שעוסק פטור אינו חייב במיסים, השם עשוי להטעות, אך לא כך הוא הדבר.

לכל מי שרוצה להיות עוסק פטור, ראשית בואו נבהיר, עוסק פטור-

אתה לא פטור מתשלומי מס הכנסה

אתה לא פטור מתשלומי ביטוח לאומי (ראה הרחבה על כך בהמשך)

אתה לא פטור מדיווחים שוטפים

אתה לא פטור מדוחות שנתיים

אתה לא פטור מהצהרות הון

אתה לא פטור מניהול פנקסי חשבונות

אתה לא פטור מכל המשתמע והכרוך בניהול עסק

אם כך אז מה בכל זאת ההבדל?

המשמעות היחידה היא זכאות לפטור מתשלומי מע"מ על הכנסות (זהירות!!! עד לתקרה הקבועה בחוק) ומנגד אי-זכאות להתקזז כנגד המע"מ ששילמת על הוצאות.

בואו ונראה דוגמא פשוטה, לצורך הדוגמא ניקח עסקה בסך של 100 ₪ כאשר לצורך העסקה התהוו הוצאות בסך של 60 ₪ ושיעור המע"מ הינו 17%.

עוסק מורשה ישלם למע"מ 17 ₪ (מתוך ה-100 שקל שקיבל בעסקה) בניכוי 10 ₪ מע"מ ששילם בגין ההוצאות שהתהוו לו בעסקה, כלומר סה"כ בנטו הוא ישלם למע"מ 7 ₪.

כעצמאי (עוסק פטור/ מורשה) עלייך להירשם ולדווח באופן שוטף ל 3 רשויות שונות-

1. מס הכנסה- כל עוסק (מורשה או פטור) מחוייב להירשם במס הכנסה ללא יוצא מן הכלל. (טיפ קטן לנרשמים באופן עצמאי- שימו לב לשיעור המקדמות והניכויים שנקבעו לכם, במידה והללו עשויים להקשות עליכם תזרימית בעתיד ניתן לנסות ולבקש הקלות אך שימו לב גם להיערך כיאות ליום התשלום)

2. מע"מ- כל עוסק מחוייב להירשם במע"מ ויקבל במעמד זה תעודת עוסקה מורשה/ פטור. (יש לציין שבהתאם לחוק לא כל עוסק רשאי להירשם כפטור והדבר תלוי במחזור העסקאות השנתי והמקצוע. ישנם מקרים בהם בחינת הפעילות בפועל תקנה בכל זאת אפשרות להירשם כעוסק פטור).

3. ביטוח לאומי- כל עוסק מחוייב להירשם בביטוח לאומי, כל עוסק בהתאם למחזור עסקאותיו והיקף פעילותו ייקבע האם הוא יוגדר בביטוח לאומי כעוסק מורשה או פטור (ההגדרה התקנית הינה "עצמאי שעונה/ לא עונה להגדרה", ראה פירוט באתר הביטוח הלאומי).

יש להדגיש כי עוסק שאינו חייב בביטוח לאומי גם אינו מבוטח בגין הכנסתו זו (לדוגמא גמלאות, דמי לידה, קורונה, פגיעה בעבודה ועוד).

מה כדאי לי להיות? עוסק פטור או מורשה

התשובה הנכונה לשאלה זו היא פשוט ללכת לאיש מקצוע אשר יחד איתכם יבחן את הדברים, יסביר ויציג את דרך הפעולה הנכונה יותר לכם, כל מקרה לגופו ואין פה כללי אצבע. לעיתים צורת התאגדות זו היא לא המיטבית וסביר מאוד להניח שאדם הפועל על דעת עצמו לא יהיה אפילו מודע לכך היות וזה אינו מקצועו.

ובכל זאת, היות ורבים אינם פונים לייעוץ מקצועי נציין ונאמר לאלו אשר עומדים בקריטריונים המקנים להם זכות לבחור ולהירשם כעוסק מורשה או עוסק פטור (לא כל אחד יכול להיות עוסק פטור) שבכדי לקבל החלטה מושכלת וטובה יותר כדאי לשקלל בין השאר את הנקודות הבאות -

צפי הכנסות מהעסק וקצב גידול ההכנסות (עבור כל שנה בפני עצמה)

תחום הפעילות העסקית ואופי הלקוחות

צפי ההוצאות בעסק

שאלה נפוצה היא האם עוסק (מורשה או פטור) חייב ליווי של גורם מקצועי כלשהוא כגון רואה חשבון, עורך דין, מנהל חשבונות וכיו"ב שילווה אותו בתהליך פתיחת העסק ובכלל ואו מול הרשויות?

התשובה היא חד משמעית לא, כל אדם בבואו לפתוח עסק (כעצמאי ולא כחברה) יכול לבצע את הליך הפתיחה והניהול השוטף באופן עצמאי לחלוטין.

כל עוסק יכול להסתדר באופן עצמאי הן בהקמת העסק והן בניהולו בהיבט הפיננסי מבלי לקבל שירות מגורם מקצועי והטכנולוגיה אף עומדת לצידם ומסייעת נאמנה בנדון.

עם זאת השאלה הנכונה היא לא "האם" אלא "מתי" כאשר התשובה לשאלה זו כבר שונה בתכלית מהתשובה שצוינה קודם לכן, היא מורכבת ומושפעת גם מאופיו של בעל העסק וברמת המורכבות ואופי הפעילות העסקית וצמיחתה.

בעל עסק צריך להבין ולאפיין את יכולותיו, צרכיו וצרכי העסק, לנהל סיכונים, ובהתאם למסקנותיו לפנות לקבלת שירות מתאים מבלי להסס ולכל הפחות להתייעץ בנוגע לנחיצות השירות המדובר. לא מדובר פה על שאלות של האם לרכוש פיאט או מרצדס אלא על נושאים מהותיים שמגדירים את העסק ומהווים את יסודותיו למיום הקמתו ואבני הדרך להתפתחותו כמו גם על ההשלכות כלפי בעל העסק ישירות וחייו הפרטיים.

עליכם להבין מול מה אתם עומדים, על החובות החלות עליכם כעוסקים ומה ההשלכות של בחירותיכם ותוצאות פעילותכם העסקית. מומלץ להיוועץ עם רואה חשבון, לפחות פגישה אחת, טרם פתיחת העסק והתועלות שיפיק בעל העסק מפגישה כזו רבות מכדי למנותן.

להלן כמה נושאים אשר מומלץ להכיר, להבין ולתת מענה מוקדם ככל שניתן-

עליכם ליישם הוראות ניהול ספרים ופנקסים כחוק ולהבין את חובות הדיווח החלות עליו לכל אחת מהרשויות

בחינת כדאיות כלכלית לעסק תוך בניית ובחינת דוח תקציב, תזרים ורווחיות (לעסקים הזקוקים או אשר צפוי שיזקקו למימון בנקאי זה עשוי לסייע רבות בהגדלת הסיכוי בכלל לקבל אשראי כמו גם אשראי גדול יותר וזול יותר).

"סימון" נקודות מסוימות הדורשות לדעתכם תשומת לב מיוחדת בשלבים הראשונים של בניית העסק והתפתחותו

ניהול חשבונות- הכרת החלופות ובחירת הדרך הנכונה עברוכם לניהול ספרי העסק (ידני, ממוחשב, משולב וכ"ו)

הקמת בקרות שמטרתם לסייע בצמצום החשיפה לעבור על החוק ובהיווצרות חובות לרשויות ועוד

צמצום עבודות לשם שמיים (בחינם) על ידי מעקב ובקרה על הגבייה

גיבוש אמצעי מעקב ופיקוח אחר הפעילות העסקית ומתן מענה שוטף לכל דבר ועניין

ציון נקודות זמן לבחינת תוצאות הפעילות בפועל לעומת התחזיות ובהתאם לממצאים שקילת הדברים בשנית בהתאם לעניין

גיבוש אמצעי מעקב ופיקוח אחר הפעילות העסקית ומתן מענה שוטף לכל דבר ועניין

השפעת העסק ותוצאותיו על צעדים חשובים בחייכם (יכולת גיוס הלוואות, חסכונות כלליים ופנסיוניים, קבלת משכנתא ועוד)

עוד כמה מילים לסיום

על חוק הגבלת השימוש במזומן שמעתם?!

במידה ולא אז כדאי שתכירו, מדובר בחוק שנועד להגביל ולצמצם את השימוש במזומנים, תוך נסיון לצמצם את ההון השחור במדינה ולהיאבק בהלבנת הון, השתמטות והתחמקות ממס, מימון טרור ועוד.

ובהנחה שכעת שאתם כבר מכירים את החוק המדובר אז ניתן לומר שישנם עסקים אשר מטים אוזן קשבת כאשר נרמז או אפילו מוצע להם לבצע עבודה בלי להוציא חשבונית ("כסף שחור") כאשר מבחינתם מדובר בעסקה מושלמת, רווח טהור, כסף לכיס ומבלי לשלם מסים.

ובהתייחס לבעלי העסקים שנמצאים בנקודה זו והחוק אולי הצליח "ליישר אותם", בעיניי גם זה לטובתם ואין לי ספק שלמרות שאולי הם משלמים כיום מיסים גבוהים יותר הם יצליחו ויבינו תוך מספר שנים שאיכשהוא הם מתפתחים ומבססים את הונם ועסקיהם לא פחות טוב מאשר בהשוואה למצב הקודם.

לגבי אלו שהחוק לא שכנע, לא נרחיב יתר על המידה על המגבלות הפרקטיות והפתרונות היצירתיים (שעשויים לעבור על חוק איסור הלבנת הון ועוד) שצצו לאחר אישור החוק אך בכל זאת ולאור החשיבות נציף מספר עובדות לידיעתכם על קצה המזלג-

ראשית אתם עשויים להיות במצב שאינכם יודעים באמת כמה העסק שלכם מרוויח (או חלילה מפסיד)

מדובר בכסף שיוצר תחושת עושר מדומה אשר גורם לבעליו לבזבז כספים ללא היכר ואשר הוא לא היה מבזבז באם מדובר היה "בכסף נקי".

במקרים רבים מדובר בכסף שהעסק שלכם זקוק לו לפעילותו השוטפת ולהתפתחותו ולכן מחייב אתכם בסופו של דבר להזרים כסף בחזרה לעסק.

מדובר בכסף שבסבירות גבוהה יצוף בהצהרת ההון הבאה שלכם ולכן זהו כסף שלא ניתן לחסוך אותו ולקנות איתו נכסים ומאלץ את בעליו לרוב לפעול באחת מהדרכים הבאות- להעלים את הכסף ע"י צריכת יתר, מתן תרומות והלוואות או לחילופין להוסיף חטא על פשע ואף להלבין כספים (בין במודע ובין אם לאו) או בשלב מסויים להצהיר על הכספים ולשלם בגינם מס בהליך גילוי מרצון (הליך שיחסוך מכם חשיפה פלילית).

במקרה שיום אחד תרצו למכור את העסק סביר להניח שיהיה לכם קושי להוכיח עד כמה העסק שלכם רווחי ולהציג הצדקה לערכו ומחירו הריאלי של העסק שלכם (שהרי הכסף השחור לא נכלל בדוחות ומה שלא רשום כאילו לא קיים).

במצב בו תרצו להתפתח או לגשר על פער תזרימי ותרצו לגייס הלוואה סביר להניח שיגדירו ויעמידו לרשותכם תקרת הלוואה נמוכה יותר ויקרה יותר.

כאמירה כללית אני באופן אישי לא חושב שהחוק משיג את המטרה שלשמה הוא נועד, שלא לדבר על הנזק שהוא עשוי ליצור למשק ולאדם הפרטי ובעיניי החוק אף רחוק מלהשיג את מטרתו והדבר נובע בין השאר להערכת ההיקף של השימוש במזומנים (שמצטמצם מאליו בין כה) ומתוכו הכסף השחור וכמובן מאופי הרכב האוכלוסייה במדינה, התשתיות, התרבות, הטכנולוגיה ועוד.

ולסיום- דעו וזכרו שכעצמאים העסק הולך איתכם לכל מקום, גם לבית, קבלת שירות מאיש מקצוע באופן שוטף או חד פעמי, בהתאם לצרכים שלכם, יקנה לכם שקט נפשי ובטחון בדרככם ועשוי אף לחסוך לכם כסף רב וטעויות, טרדות וכאבי ראש מיותרים בהתעסקות בתחום שאינו מוכר לכם ובהתמודדות מול הרשויות תוך הימנעות מקנסות, עיקולים ויתר טרדות בירוקרטיות המפריעות לפעילותכם העסקית והשקעת זמן יקר זה בניהול ופיתוח העסק שלכם ובחייכם הפרטיים.

האמור אינו מהווה המלצה ואו חוות דעת מקצועית ואין להסתמך על הנאמר בה מבלי לקבל חוות דעת חתומה ורשמית.